המפגש בין מוזיקה ומריחואנה הוא היבט עשיר ותוסס של התרבות העכשווית. ממועדוני הג'אז המעושנים של שנות ה-20 ועד לסצנת הרוק הפסיכדלי של שנות ה-60, הקנאביס מילא תפקיד משמעותי בעיצוב תנועות וז'אנרים מוזיקליים. מוזיקאים רבים הכירו בגלוי בהשפעת הקנאביס על היצירתיות שלהם, והשתמשו בו ככלי לחקור צלילים, סגנונות ונושאים ליריים חדשים. פוסט זה יחקור כיצד ז'אנרים שונים, כולל רגאיי, היפ הופ ורוק, היו שזורים בתרבות הקנאביס.
ככל שהקנאביס הפך למיינסטרים יותר, אמנים החלו לאמץ את היתרונות שלו, מה שהוביל להופעתם של "המנוני עשבים" – שירים החוגגים את השימוש בקנאביס ואת אורח החיים הנלווה אליו. אמנים כמו בוב מארלי, סנופ דוג ולאחרונה, אמנים כמו Wiz Khalifa ו-Curren$y יצרו שירים המהדהדים עם חובבי קנאביס, ויצרו המנונים המטפחים תחושת קהילה וחוויה משותפת. מסלולים אלה מדגישים לעתים קרובות נושאים של רגיעה, חופש והנאות החיים, המשקפים את ההיבטים החיוביים של תרבות הקנאביס.
כיום, פסטיבלי מוזיקה משלבים לרוב תרבות קנאביס, עם אזורים ייעודיים לצריכה, ספקים המוכרים מוצרים הקשורים לקנאביס והופעות החוגגות את השפעת הצמח. ככל שתנועת הלגליזציה ממשיכה לצבור תאוצה, הקשר בין מוזיקה לקנאביס עשוי להתפתח עוד יותר, ולטפח שיתופי פעולה חדשים וביטויים חדשניים של אמנות. פוסט זה יעמיק בדיאלוג המתמשך בין שני עמודי התווך התרבותיים הללו, ויבחן כיצד הם ממשיכים לעורר ולרומם זה את זה בנוף המודרני.
